הקדישו זמן לחלומות שלכם לפחות כמו הזמן שאתם מקדישים לחרדות שלכם

מנגנון ההגנה האנושי מכוון אותנו להתכונן לגרוע מכל, וזו לא תמיד חוויה מהנה.
למרבה הצער, במקרים מסוימים, המנגנון האנושי הזה גורם לנו להתכנס בתוך עצמנו ולהימנע ממצבים שמלחיצים אותנו. בטווח הקצר נראה שההימנעות ממצב מלחיץ או לא נעים מפחיתה את החרדה שלנו אולם בטווח הארוך ההימנעות מחזקת את החרדה כי היא לא מאפשרת לנו ללמוד שאנחנו יכולים להתגבר ולהתמודד. בנוסף, הימנעות יכולה להביא לצמצום ולפגיעה בחיי היומיום שלנו וגם בערך העצמי ובתחושת המסוגלות שלנו.
כשמתעוררת אצלנו חרדה, חשוב לזכור שבבסיס מדובר במנגנון שנועד לשמור עלינו ולהתריע בפנינו כשמופיעה סכנה אמיתית, כמו במקרה בו אנו עומדים על קצה גג של בניין גבוה והחרדה מאותתת לנו להישמר שלא ניפול. אולם פעמים רבות לא מדובר בסכנה ממשית שמצדיקה הימנעות אלא במחשבה שמשקפת תרחיש עתידי קיצוני שבמקרים רבים נמצא בקצה קשת האפשרויות כמו במקרה של חרדה מפני שימוש במעלית.
לעיתים נדמה שההיווצרות של התרחיש מעורר החרדה בדמיוננו מגיעה כמעט ללא מאמץ. היא במקרים רבים מפורטת וקונקרטית, וזאת בניגוד לתרחישים אופטימיים, שפעמים רבות פחות קל לנו לדמיין אותם ולשהות בהם. כאן אנו יכולים לקחת את המושכות לידיים ולבצע את התהליך הזה בעצמנו ובמודעות מלאה. אנחנו יכולים לקחת כמה רגעים ולדמיין, למשל, איך נצליח בראיון העבודה מחר? איך האנשים סביבנו יעריכו את הזמן שהשקעתי בהם? איך הם יחייכו אלי ואיך הם יהיו מעוניינים לשמוע עוד עלינו ועל התפקידים האחרונים שמילאנו? איך נרגיש סיפוק מכך שהצלחנו להתמודד ולהתגבר על דבר שמעורר אצלנו חרדה.
תרגול החשיבה על תרחישים אופטימיים יכול להרגיע, לשמח ולאפשר שליטה ותקווה בחיי היומיום שלנו.
שימו לב מתי אתם חרדים ממשהו, באיזה אופן החרדה מפעילה אתכם והאם אתם מאפשרים לעצמכם לחיות חיים מלאים ולחוות יותר מהאפשרויות שנמצאות על הספקטרום.